- זָרָה | מֻכָּרָה
פרוייקט גמר, 2012
.ערים קטנות נוטות לייצר בקרב האדם תחושות של חנק, רייקנות ובדידות
.הן במרחק קצר מערים גדולות ועם זאת רחוקות בהוויה
.רוב שנותיי גדלתי בכרמיאל, עיר קטנה בצפון הארץ
,הפרוייקט מלווה את מסע החזרה הבייתה אחרי תקופה ארוכה שבה לא רציתי קשר לעיר
.את תחושת האיי שייכות והדיאלוג האישי שלי עימה כיום
.הפרוייקט נשען על שיריו של דוד אבידן העוסקים בשאלות על הקיום והמרחב ובעיקר מתארים את רחובות הנפש של האדם
תיק עבודות - [ זר בא לעיר ]
ויׁאמַר לְעַצְמוֹ, שֶׁעִיר זָרָה [...]
,עֲשֹוּיה לֵהָפֵךְ עוֹד לְעִיר מֻכָּרָה
אִמְרַק מַצְלִיחִים אֵיכְשֶׁהוּ לָצֵאת
.מִתּוֹךְ בִּנְיָנֶיהָ חַי אוֹ מֵת
?זֶה מַה שֶׁעִכֵּב אוֹתִי 
- [ הרחובות ממריאים לאט ]
.הָרְחוֹב הַיָפֶה-הַיָפֶה יֵעָצֵר לְבַסוֹף בְּדַרְכּוֹ
.הַשַלְוָה, אטוּמָה וְקָשָה, תֵּחָתֵךְ כְּמוֹ חַלָה לְאוֹרְכּוֹ
.וְהַבּוֹקֶר הַלָּח יִתְפַּחֵם מִבָּרָק יְחִידִי. מִבְּרָקוֹ
.אנשִים יִתְנַשְמוּ בִּכְבֵדוּת כְּמוֹ בְּתֹם דְּהָרָה עַתִיקָה
.חֲגוֹרַת-הַבֶּטוֹן שֶל הָעִיר הֲדוּקָה, בְּהֶחְלֶט הֲדוּקָה
.הַקִירוֹת הַכְּבֵדִים מְבִינִים מַשֶהוּ וְנוֹפְלִים בִּשְתִיקָה
.עַל הָעִיר הַגוֹסֶסֶת בַּחוּץ צוֹנֶחַ אוֹר שֶמֶש מָחְלַט
.בְּיוֹם שֶכָּזֶה מִן-הַסְּתָם בַּבָּתִּים שוּם תִינוֹק לֹא נוֹלַד.
.אָף לֹא מֵת שוּם אָדָם. וְאָכֵן, הָרְחוֹבוֹת מַמְרִיאִים לְאָט
.הָרְחובות ממְרִיאִים אֶל הָאוֹר הַלָּבָן כְּמוֹ שְטִיחַ-קְסָמִים
.(הַקִירוֹת שֶנָפְלוּ מוּקָמִים אֵיכְשֶהוּ (אֶזְרָחִים חֲכָמִים
.וְלָעִיר אֵין רֵאשִית וְאֵין סוֹף. וְכָל הַמְבוֹאוֹת חֲסוּמִים
.וְיָדֵיךָ שָרוֹת מִן הַקִיר כְּמוֹ מִלְמוּל שֶל אֵזוֹב יְרַקְרַק
.וְעֶינֶיךָ פּוֹרְחֹות כְּמוֹ פְּנִינִים שֶל זְכוּכִית עַל צַוַּאר הַבָּרָק
.רַק רֹאשְךָ הֶעָיֵף צָף בָּאוֹר הֶעָמֹק. וְרַק פִּיךָ שָרַק - [ תהליך נוסף ]
הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים בִּקְּשׁו אִשּׁוּר
לִרְעשׁ בְּמֶשֶׁכְיוֹם. וְאָז נִזְרַק
,אֶלְפְּנֵי הַשֶׁטַח מַשֶּׁהוּ עָכוּר
שֶׁרַק אֶתְמוֹל נִסּוּ לָדוּג בּוֹ דָּג
.הָפוּךְ, שֶצָּף עַל מַיִם בְהִירִים
.וְכָל הַנְּתוּנִים עוֹד חֲסֵרִים - [ הזדמנות שנייה ]
,לִרְאוֹת מִשְׁמָע לִרְחַק, לִרְחַק כִּבְרַת דֶּרֶך
,לְקַפֵּל אֶת כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת, לְהָגִיף אֶת כָּל הַפְּתָחִים
לֶאֱטֹם אֶת כָּל הַשְּקִיפֻיוֹת, לִרְאוֹת בָּהֶן רַק סֶרַח
.עֹדֶף לא חִיוֹנִי שֶל כָּל מִינֵי הֶכְרָחִים
,לָלֶכֶת וְלא לַחֲזוֹר, לַחֲזוֹר כִּבְרַת דֶּרֶך
.כְּשֶכָּל הַשִּכְחוֹת זְכוּרוֹת וְכָּל הַזִּכְרוֹנוֹת נִשְכָּחִים
וְאִם נֶאֶטְמוּ שְקִיפֻיוֹת, הֲרֵי אֲפִילוּ דֶּרֶך
.לא-שְקִיפֻיוֹת רוֹאִים עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה הֶכְרָחִים
,לִרְחַק מַשְמָע לא לִרְאוֹת, לא לִרְאוֹת כִּבֱרַת דֶּרֶךְ
,לִפְתּוֹח אֶת כָּל הַשִּכְחוֹת, לִשְכּוֹח אֶת כָּל הַפְּתָחִים
לא לְהַחֲשִיב שְקִיפֻיוֹת, לִרְאוֹת בָּהֶן רַק דֶּרֶך
.הוֹלֶכֶת וְלא חוֹזֶרֶת לְכָּל מִינֵי הֶכְרָחִים - [ נסיעה ארוכה ]
הַיַּעַר שָׁכַח אֶת הַחֹרֶשׁ. הַחׁרֶשׁ
אֶת הַשִֹּיחַ. הַשִֹּיח
אֶת דּוּ-הַשִֹּיח, שֶׁקָּדַם לַשּׁכְחָה
הָאַחֲרוֹנָה. מָה אֲנִי
,עוֹשֶֹה כָּאן? הֵיכָן הָאֲבָנִים
שֶׁהִנַּחְתִּי פַּעַם, זוׄ לְיַד זוֹ, אֵלּוּ
לְיַד לׁאֵלּוּ? עַכְשָׁו
יִפְרשׁ הַנָּמֵר הַכֵּהֶה מִן הַיַּעַר. הוּא
יְהַרְהֵר בִּי אֲרֻכּוֹת לִפְנֵי
שֶׁיֵּצֵא אֶל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַנִּפְלָאָה, מִמֶּנָּה
.לׂא אֶחֱזֹר לְעוֹלָם
Discuss This Project: ( Comments)